מחלות חורף ומערכת החיסונית בראי הרפואה הטבעית:
אנחנו נמצאים בעיצומם של ימי החורף ואנחנו מוקפים באנשים הסובלים מהתקררויות, שפעת, ווירוסים, דלקות גרון, ממחלות דרכי נשימה אסטמה, ברונכיטיס, שיעול, נזלת, חום ואלרגיות.
בימי החורף אנחנו חולים יותר מדוע? מזג האוויר הקר השורר בחורף מאפשר לחיידקים ולווירוסים להיות עמידים ופעילים יותר. הבדלי הטמפרטורות בין חום לקור, מחלישים את מערכת החיסון שלנו ולכן רמת ההתמודדות שלה מול גורמי מחלות החורף יורדת ולכן אנו חולים יותר. למרות זאת תמיד יש אנשים שיהיו חולים יותר במחלות החורף ויהיו אנשים שיחלו פחות או כלל לא, למרות שהם נמצאים באותה סביבה ואפילו בין אותה משפחה. הסיבה לכך היא מצב מערכת החיסונית. חלשה או חזקה.
את מערכת החיסון אפשר לדמות לצבא חזק יעיל ומשוכלל המגן מפני חדירה של פולשים שהם אותם פתוגנים, ווירוסים וחיידקים שכאשר המערכת נחלשת הם חודרים את מערכת ההגנה מתרבים ומחוללים מחלות. ככל שמצב זה חוזר על עצמו כך יש ריבוי של מחלות ומערכת החיסונית נחלשת יותר ויותר.
חשוב לדעת כי את רוב מחלות החורף מחוללים ווירוסים ורק את חלקם הקטן יותר מחוללים החיידקים. הטיפול הרפואי כולל תרופות להורדת חום, סירופ לשיעול, טיפות אף ולהקלת הגודש וטיפות אוזניים. טיפול זה נועד כדי להקל על תסמיני המחלה.אנטיביוטיקה צריכה להילקח רק כאשר ידוע כי מחולל המחלה הוא חיידק ולא ווירוס. כאשר אנו לוקחים אנטיביוטיקה שלא לצורך, היא מחזקת את עמידות החיידקים מצב שכבר מתקיים היום מול ביליוני חיידקים, אשר אינם מגיבים עוד לאנטיביוטיקה,,מחסלים את החיידקים הפרוביוטים (הטובים), ומפתחים מושבות וחיים משלהם ומאפשרים לפטריות כמו קנדידה, הליקובקטר פלורי, אי קולי ועוד… להתרבות ולקיים חיים משלהם בגופנו.
מומלץ לגשת לרופא כדי לקבל אבחנה מדויקת עד כמה שאפשר, להבין מול מה הגוף מתמודד.אם האבחנה הינה ווירוס, הימנעו מנטילת אנטיביוטיקה, היא בכל מקרה לא תעזור.
אם האבחנה הינה חיידק, חשוב ליטול אנטיביוטיקה, ומייד בסיומה לצרוך פרוביוטיקה כדי להחזיר לגוף את החיידקים הטובים, המשמשים חלק ממערכת החיסון. במידה ויש חום, אל תזדרזו להוריד אותו, מערכת החיסון מעלה חום כדי להתמודד מול הווירוס או החיידק ולא לאפשר לו תנאי מחייה נוחים.ככל שנמהר להוריד את החום כך נחליש את ההתמודדות של הגוף מול הפולש. כמובן שחום מעל 39 או בתינוקות וילדים או באוכלוסייה מבוגרת או חולה במחלות כרוניות, יש לנהוג במשנה זהירות, להתייעץ עם הרופא ולנהוג לפי המלצותיו.
תזונה – בזמן מחלה חשוב לאכול מאכלים קלים לעיכול כמו מרקי ירקות מרק עוף אשר ידוע שעוזר לכיח, מעט אורז, מיצים מירקות ופירות. חשוב להימנע ממאכלים מכבידים כדי לפנות את עיקר האנרגיה ולהפנותה למערכת החיסון להתמודד מול המחלה. בטבע כאשר החיות חולות הם מפסיקים לאכול ומאפשרים לגוף להתמודד מול המחלה ולא עם עיכול מזון. יש להימנע ממאכלים המייצרים ליחה כמו חלב ומוצריו (גבינות יוגורט), בננות , בוטנים (במבה), קמח לבן ,וסוכר, פחמימות ריקות ללא כל ערך תזונתי, מזון מעובד ומזון מטוגן.
הרבו בשתיית נוזלים, לנוזלים חלק חשוב בבריאותינו, בזמנים בריאים ובמיוחד בזמני מחלה הם מסייעים בפינוי של פסולת ורעלים ומניעים את המעיים לעבודה תקינה.
חליטות של תה צמחים כמו לימונית, לואיזה, מליסה, מרווה, מים חמים עם לימון ודבש.
לשיעול – יש לגרד בצל ושום בפומפייה, לסנן את הנוזלים לערבב עם דבש ולקחת כפית כל 3 – 4 שעות
תוספי מזון לחיזוק מערכת החיסון:
וויטמינים – וויטמין C ואבץ, ידועים כמחזקי מערכת חיסון. במצב של דלקת בגרון מומלץ לקחת כל כמה שעות אבץ עם וויטמין C .
צמחי מרפא:
אכינצאה – משמש כמחזק מערכת חיסון ומתמודד מול חיידקים ווירוסים
אונקרייה _ צמח עוצמתי מיערות הגשם, לוחם בווירוסים
אסטרגלוס – צמח עוצמתי הלוחם בווירוסים.
פרופוליס – מוצר כוורת המשמש כאנטי ווירוסים ואנטי חיידקים. עבר מחקרים רפואיים גם בבית חולים הדסה.
בזמן מחלה חשוב לשמור על סביבה מאווררת, שמירה על הגינה אישית שכוללת רחיצת ידיים לבוש חם ומותאם מזג אוויר.
שמנים ארומאטיים המשמשים הקלה לדרכי הנשימה הם אקליפטוס, לוונדר ואורן. וניתן להשתמש בהם גם במבער.
כל האמור בכתבה זו אינו משמש כהמלצה לטיפול. במידת הצורך יש לפנות לאיש מקצוע (נטורופת), כדי לקבל הנחיות אישיות ומדייקות.
הכותבת הינה תזונאית וד”ר לנטורופתיה
ד”ר רחלי אלעזרי פרץ טל:0523874921 www.acti.co.il